פסק-דין בתיק ת"פ 3962-08
:
| גרסת הדפסה
|
ת"פ בית משפט השלום באר שבע |
3962-08
11.7.2012 |
|
בפני : אור אדם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד דוד ז'נבה |
: ר.ג עו"ד שבתאי רווח |
| פסק-דין | |
- הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן בשתי עבירות של תקיפת בת זוג ובעבירת איומים באישום הראשון, וכן בעבירה של הפרת צו שנועד להגן על אדם באישום השני.
- ביום 17/11/09 הודיעו הצדדים על הסדר הטיעון לפיו הנאשם יודה ולא יורשע בשלב זה, יוגש תסקיר ולאחריו יטענו הצדדים לעונש.
- הצדדים חלוקים הן בשאלת ההרשעה והן בשאלת העונש.
- כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 13/4/07 תקף הנאשם את אשתו בכך שדחף אותה. ביום 14/4/07 איים עליה באמצעות מסרון טלפוני. ביום 27/3/07 תקף הנאשם את המתלוננת פעם נוספת בכך שדחף אותה. כנגד הנאשם הוצא צו הגנה וביום 24/4/07 הוא הפר את הצו בכך ששלח למתלוננת 15 מסרונים טלפוניים.
- הדיונים נדחו מספר פעמים לנוכח בקשות של שירות המבחן.
התסקיר הראשון מיום 12/9/10 מפרט את נסיבות חייו של הנאשם. הנאשם הוא בעל פוטנציאל נורמטיבי אולם מתקשה לתת אמון בזולת ובעל תפיסת עולם נוקשה. שירות המבחן מפרט גם את עמדתה של בת זוגו, אשר תיארה כי לאחר הגשת התלונה עברה מערכת היחסים ביניהם טלטלה ולאחריה התרחש שינוי חיובי ושניהם השתלבו בטיפול פרטני במרכז למניעת אלימות במשפחה. הנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן, היה ממוקד בתחושה כי נעשה לו עוול וסרב לטיפול קבוצתי בטענה כי נטל חלק בטיפול במרכז מניעת אלימות במשפחה ואינו רואה צורך בטיפול נוסף.
תסקיר משלים מיום 2/3/11, שב וחוזר על ההתרשמות כי הנאשם מתקשה לזהות בעייתיות בהתנהגותו. שירות המבחן גם היה בקשר עם המרכז למניעת אלימות במשפחה, ממנו עלה כי קוימו שני מפגשים עם בני הזוג, אשר לא ראו צורך בהמשך טיפול.
שירות המבחן מעלה על הכתב בתסקיר את הלבטים, כאשר מחד גיסא מדובר בהליך פלילי ראשון שלאחריו עברו בני הזוג טיפול, ומאידך גיסא הנאשם מתקשה לקחת אחריות על דפוסים מכשילים בהתנהגותו. בנסיבות אלה ממליץ שירות המבחן על הרשעת הנאשם והטלת של"צ ומאסר על תנאי.
תסקיר שלישי מיום 16/6/11, מעלה כי הנאשם הגיע לשלושה מפגשים מתוך חמישה שנקבעו. שירות המבחן מתרשם כי במצבי תסכול עשוי הנאשם עדיין להגיב בתוקפנות. בנסיבות אלה חזר שירות המבחן על המלצתו לענישה של מאסר על תנאי ושל"צ.
בדיון ביום 20/6/11 ביקש הסניגור דחייה נוספת לתסקיר משלים שייערך על ידי קצינת מבחן אחרת. לאחר שהנאשם היה בטיפול שירות המבחן תקופה ממושכת של למעלה משנה, והוגשו שלושה תסקירים מקיפים וממצים, לא מצאתי מקום לדחייה נוספת. - טרם הטיעונים לעונש העידה אשתו של הנאשם. לדבריה מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום הייתה בזמן תקופת משבר ביחסי הזוג, אולם הם עברו טיפולים פרטניים במרכז למניעת אלימות במשפחה, בינתיים נולד להם ילד נוסף, ומערכת היחסים הזוגית כעת היא תקינה.
- המאשימה טענה לעונש בחומרה. המאשימה טענה כי למרות שלנאשם אין עבר פלילי, הרי שמדובר בעבירות חמורות של אלימות במשפחה, והתסקירים מלמדים על מסוכנות ומודעות מזערית בלבד לבעייתיות שבהתנהגותו של הנאשם. המאשימה ביקשה לתת משקל נמוך לעדותה של המתלוננת, אשר סובלת מ"תסמונת האישה המוכה". המאשימה ציינה כי הנאשם לא מימש את ההזדמנויות שניתנו לו על ידי שירות המבחן. בנסיבות אלה ביקשה המאשימה להרשיע את הנאשם ולהשית עליו מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
- ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי וכי כתב האישום אינו חמור. לא נגרם כל נזק גופני למתלוננת ומדובר היה באירוע חד פעמי. הסניגור דחה את הגדרתה של המתלוננת כאישה מוכה, וציין כי בני הזוג עברו טיפול ארוך ומשמעותי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה. הסניגור ציין כי הנאשם עובד במערכת החינוך והרשעתו תגרום להפסקת עבודתו במערכת זו.
- הנאשם עצמו נשא דברים טרם גזר הדין וציין כי הוא ריכז בעבר את פנימיית אשלים, כי הוא עבר טיפול פרטני וטיפול זוגי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה, וכי המצב היום תקין בין בני הזוג, הוא הדגיש כי הרשעה תפגע בו באופן קשה גם מבחינה תעסוקתי וגם מבחינה תדמיתית וביקש את רחמי בית המשפט.
- ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר קובע בית המשפט כי אדם בגיר ביצע עבירה, הכלל הוא כי יש להרשיעו, והחריג הוא הימנעות מהרשעה. הימנעות מהרשעה אפשרית רק בהצטברם של שני תנאים: ראשית כי הרשעה תביא לפגיעה ממשית וקונקרטית בנאשם ושנית כי טיבה של העבירה ונסיבות העניין מאפשרים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באינטרס הציבורי (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (3) 337, 341-342 (1997)).
- בית המשפט העליון הורה לא פעם על מגמת החמרה בעבירות אלימות במשפחה, גם חרף עמדה מגוננת של המתלוננות (ע"פ 2037/92 יצחק בן דוד נ' מדינת ישראל, (1992) ; ע"פ 11917/04 פלוני נ' מדינת ישראל, (2005)).
- בעניין סוגיית ההרשעה של בן זוג מכה, קיבל לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור בקובעו כי האינטרס הציבורי בענישה מרתיעה ובהרשעה בעבירות של אלימות במשפחה, גובר על שיקולי השיקום הפרטניים של הנאשם (ע"פ (מחוזי יר') 5013/09
מדינת ישראל נ' ד' ש', (2010)).
גם בית המשפט המחוזי בחיפה אישר הותרת הרשעה על כנה בעבירות אלימות במשפחה כאשר הורה כי הימנעות מהרשעה בעבירות אלימות במשפחה לא יכולה לעמוד בקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב (ע"פ (מחוזי חי') 2498/07 מדינת ישראל נ' ס' מ', (2007) ור' גם ע"פ (מחוזי חי') 2678/01 פלוני נ' מדינת ישראל, (2005)).
מנגד לכך, בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל הרשעה בעבירות אלימות במשפחה, בנסיבות המיוחדות של אותה פרשה, אם כי ציין כי העדר הרשעה בעבירות אלימות במשפחה יהא נדיר למדי (ע"פ (מחוזי ת"א) 70650/04 א"ב נ' מדינת ישראל, (2005)).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|